גברים ונשים שבוחרים לעבור טיפולי בוטוקס להחלקת קמטי ההבעה נראים לא רק טוב יותר אלא שלווים ונינוחים יותר. מחקר חדש מציע שהסיבה לרוגע זה אינה טמונה אך ורק בתחושת שביעות הרצון הנובעת  מכל טיפול אסתטי המשפר את מראה פנינו, אלא שינוי אמיתי המתרחש בתפיסת העצב והכעס שלנו לאחר הבוטוקס.

הבוטוקס הוא שמו המסחרי של הבוטולינום טוקסין והוא בשימוש נרחב במיוחד בתחום הרפואה האסתטית מזה מעלה מעשרים שנה. השימוש העיקרי של הבוטוקס הוא החלקה וטשטוש של קמטי הבעה בשליש העליון של הפנים, אך רופאים משתמשים בו גם לתיקון מצבים של הזעת יתר ולטיפולים נוספים שטרם אושרו על ידי ארגוני הבריאות העולמיים.

בעקבות החדרת הבוטוקס אל האזור המיועד, נחלש הקשר בין העצב לשריר ובכך פעולת השריר מתרככת וקמטי הבעה מוחלקים. טענת החוקרים הינה שברגע שאנו עוברים טיפול בבוטוקס, קמטי הזעף והכעס אינם מופיעים על פנינו וכך נוצר מעין "קצר" בקליטת הרגש השלישי.

חוקר צעיר מאוניברסיטת ויסקונסין, דיוויד האווס (havas), ערך ניסוי בו השתתפו 40 מתנדבים אשר היו אמורים לעבור טיפולים בוטוקס. הוואס הציג בפניהם היגדים חיוביים ושלישיים וביקש מהם, לאחר קריאתם, לסמן האם הם קראו והבינו את המסר. בפעם הראשונה המשתתפים ענו על השאלון טרם הטיפול ולאחר מכן, שוב, אחריו. ממצאי הניסוי היו מרתקים. בשני הבחנים המתנדבים ענו כי הם הבינו את כל ההיגדים, אך בפעם השניה, אחרי הבוטוקס, הופיע דפוס החלטה מעניין. למשתתפים לקח הרבה יותר זמן להגיב על היגדים שליליים המתאים מצב של עצב או זעם.

הוואס טוען, כי בעת רגעים של עצב, המוח שולח אותו לפנים לבצע הבעות של זעף (קימוט המצח, כיווץ שרירים בין הגבות) והבעות אלו שולחות היזון חוזר למוח, אך כאשר הבוטוקס מחליש את ההבעה, נוצר עיכוב בהעברת המסר. באותה מידה, אם "נכריח" את עצמו לצחוק ולחייך במהלך היום, נרגיש מאושרים יותר.

כיום אין אישור להשתמש בבוטוקס כטיפול להתמודדות עם מצבי דיכאון, אך תמיד נחמד לדעת שאם נבחר לעבור את הטיפול נזכה לא רק בפנים יפות יותר, אלא ברוגע אמיתי.