בוטוקס.  פעם חשבתי שזה משהו מאד מוזר ואף פעם לא אזדקק לזה. בוטוקס זה משהו כזה שעושים באמריקה, בעיקר כוכבי הוליווד, ואחרי זה מדסקסים על זה בתכניות אירוח – "כן עשיתי או לא עשיתי ". ובכלל, מי זה כל האנשים האלה שמשתמשים ברפואה האסתטית. מה רע בקוסמטיקאית שלי?

ואז הגיעה הלידה השלישית. הייתי כבר הרבה אחרי גיל 30. ומיד אחרי הלידה, כשאימא שלי נכנסה אחרי שהאחיות לקחו את התינוקת, היא שלפה מהתיק שלה ליפסטיק, הושיטה לי אותו ואמרה" שימי טיפה, את נראית קצת חיוורת...". באותו רגע, במקום לכעוס עליה על כך שהיא מתעסקת בזוטות במקום לשמוח ביחד על הבת שלי שהגיעה לעולם - לקחתי את הליפסטיק ואמרתי לה תודה.

פתאום התחלתי להבין את ה"נשים האלה" קצת יותר. כן, הטבע לא עושה חסד עם רובנו, ואיננו צעירות ויפות כמו שהיינו רוצות להישאר לנצח. וכן – אני יכולה להרגיש ילדה קטנה ושובבה בנשמה ועדיין לטפל בקמטוטים מעצבנים במצח עם בוטוקס. וכן, היום אני מבינה שאין עם בוטוקס שום בעיה. כל אחת יכולה לחיות איך שהיא רוצה, ולהתיפייף איך שהיא רוצה. עם למישהי האיפור היומי מספיק – יופי לה, ואם מישהי רוצה לעשות בוטוקס וגם מעבר לזה – זה לגיטימי לחלוטין.

ובקיצור – היום יש לי קצת פחות קמטים על הפנים. בקמטי הצחוק ביקשתי לא לגעת – רק בקמטי הדאגות.

בוטוקס - מאמרים נוספים